דו"ח הקריאות לאלימות 07.08.2016

בשנה האחרונה (יוני 2015-מאי 2016) נרשמו 175,000 קריאות לאלימות בשיח במדיה החברתית בישראל; שליש מהקריאות לאלימות נעשות בגוף ראשון תוך איום קונקרטי ("אני ארצח "); השיח מכוון בעיקר לזירה הפולטית ויוצא בעיקר כנגד ערבים (50%) ושמאלנים (20%)

היקף הקריאות לאלימות:

• 175 אלף קריאות לאלימות בשנה, מהן 115 אלף קריאות לאלימות עקיפה ו-60 אלף קריאות לאלימות ישירה (15 אלף קריאות קונקרטיות ו-45 אלף קריאות מכלילות)
• בכל 3 דקות נכתבת קריאה לאלימות ברשת
• 85% מהקריאות לאלימות מכוונות לפגיעה בבני אדם ("לרצוח", "לאנוס", "להרביץ") ו-15% מתכוונות לפגיעה ברכוש ("לשרוף", "לפרק", "לחבל")
רוב הישראלים קוראים לביצוע אלימות עקיפה, בעיקר בביטויים בנוסח "צריך לבצע".
מאחר והרשת מתנהלת בהתלהמות ולא בשיח, גם הקריאות הישירות לרוב אינן קונקרטיות אלא מכוונות כנגד מגזר שלם, כך שברור שכוונת הכותב היא הגזמה ולא איום בפגיעה ישירה (הגולשים לא כותבים "אני אצא ואפגע בערבי" אלא "צריך לפגוע בערבים" או "אני אפגע בכל הערבים").

ביטויי האלימות הנפוצים:

1. להרוג – 27 אלף אזכורים, בעיקר בביטוי השגור "צריך להרוג"
2. לחסל – 12 אלף אזכורים, בעיקר בקריאות לחסל בכירים במגזר הערבי (נסראללה, הניה, וכיו"ב)
3. לשבור – 11 אלף אזכורים. הגולשים הישראלים קוראים לשבור לאויביהם הן איברי גוף (פנים, ידיים, רגליים) והן חפצים (בית, מכונית וכיו"ב). הפעולה "לשבור" מצוינת גם באיום בשיחות בין אישיות בנושאים פרטיים ("תיזהר, אני אשבור לך את העצמות")
4. להשמיד – 9,000 אזכורים
5. לאנוס – 9,000 אלף אזכורים
6. לשרוף – 6,000 אלף אזכורים
7. לקרוע – 5,000 אזכורים
8. לרצוח – 4,000 אזכורים
9. לזיין – 3,500 אזכורים
10. לפרק – 3,000 אזכורים

פילוח האלימים:

• 83% מקריאות האלימות מתבצעות ע"י גברים, זאת למרות שבקללות שאינן מהוות קריאה לאלימות – אחוז הגברים והנשים דומה
• 66% מקריאות האלימות מתבצעות ע"י בני נוער וצעירים מתחת לגיל 30
• 70% מהקריאות לאלימות פיזית מתבצעות ע"י פרופילים המזוהים עם הימין הפוליטי

מגזרים וזירות:

• ערבים – 50% מקריאות האלימות
• שמאלנים – 20%
• להט"ב – 15%
• מבקשי מקלט – 5%
• שאר המגזרים – 10% (כל מגזר לא יותר מ-2%)

מאחר ומרבית הקריאות לאלימות הן בזירה הפוליטית, כך גם העמודים המובילים:

• הצל – 5,000 אזכורים
• חנין זועבי – 3,000 אזכורים
• בנצי גופשטיין – 2,500 אזכורים
• נפתלי בנט – 2,000 אזכורים
• מירי רגב – 1,500 אזכורים
• בצלם – 1,500 אזכורים
• זהבה גלאון – 1,200 אזכורים
• עומרי חיון – 1,000 אזכורים
• שלי יחימוביץ' – 900 אזכורים
• שרון גל – 850 אזכורים
• בנימין נתניהו – 750 אזכורים
מעניין שבדפים המזוהים עם הימין הקריאות לאלימות הן נגד הערבים, ובדפים המזוהים עם השמאל/ערבים הקריאות לאלימות הן נגד בעלי הדפים/ארגונים.

אירועים בולטים:

היות ורוב השיח מתקשר לזירה הפוליטית, אין אירועים בולטים שהקפיצו משמעותית את הקריאות לאלימות. עם זאת, מספר נקודות מעניינות:
• ככלל, היקף הקריאות האלימות נמצאות במגמת עלייה, כמו גם היקף הקריאות האלימות הישירות.
• מחודש אפריל נרשמה עלייה בקריאות האלימות שמתקשרת להקצנה ברשת סביב המשפט של אלאור אזריה.
• בימים שאחרי פיגועים – בארץ ובחו"ל נרשמות קריאות אלימות רבות וקיצוניות יותר כנגד ערבים.
• אחרי הפיגוע בשרונה נרשמו יותר קריאות ישירות כנגד הערבים.

מתודולוגיה והגדרות:

חברת המחקר Vigo סורקת מדי יום את כלל המדיה החברתית בישראל (בלוגים, פורומים, טוקבקים, פייסבוק, טוויטר ורשתות נוספות). כל השיחות נאגרות ונשמרות במיפוי טקסטואלי. לצורך הניתוח נאספו כל הפוסטים שיש בהם קריאה לאלימות, באמצעות חיפוש טקסטואלי של 40 ביטויי פעילויות אלימות על כלל הטיותיהן. הניתוח האיכותני מסתמך על קריאת מדגם רנדומלי מייצג של 1% מהשיח.
הניתוח מפריד בין שני סוגי אלימות:
קריאה עקיפה לאלימות: כאשר גולש כותב באופן עקיף על אלימות שהוא מייחל לביצועה. לדוגמא: "צריך לחסל" או "לו… הייתי קורע".
קריאה ישירה לאלימות: כאשר גולש מאיים באופן ישיר באלימות שהוא מתכוון לבצע. לדוגמא: "אני אחסל" או "אני אקרע". קריאות האלימות הישירות מופרדות בין קריאות קונקרטיות ("אני אחסל אותך") לבין קריאות מכלילות ("אני אחסל את כל הערבים").