• רוב האלימות נכתבת על ידי הורים או על ידי תלמידי תיכון. התלמידים מתייחסים למורים בזלזול והתנשאות, לרוב מלגלגים על יכולותיהם השכליות או על טעויות שביצעו, בעיקר סביב תחילת השנה. ההורים מעבירים ביקורת על מורים כנציגים של משרד החינוך, ותוך כדי משתמשים בשפה בוטה ופוגענית.
• 30% מהשיח כנגד מורים הוא מיזוגני, ומתבטא הן ע"י תלמידים והן ע"י הורים שמתייחסים למורים כאל אובייקטים מיניים. שכיחות הביטוי "המורה זונה" לצד הערות כגון "המורה כוסית", "השדיים של המורה", "הייתי עושה את המורה" ועוד מראים כי הן תלמידים והן הורים (אבות בעיקר) כלל לא מבינים את גבול השיח במקרים אלה ואת הקלות שבה ניתן להסיק באיזו מורה מדובר גם כאשר שמה לכאורה לא מוזכר בשיח.
• המורים סופגים אלימות נמוכה יחסית לקבוצות אחרות ברשת (פחות מפוליטיקאים, שוטרים, אנשי מערכת המשפט וכיו"ב), ומרבית האלימות לא מכוונת אליהם אלא נכתבת עליהם. זה אחד המקרים היחידים ברשת שבהם אנחנו רואים שהציבור דווקא מפחד להביע אלימות בצורה ישירה וגלויה ומעדיף לעשות זאת בצורה עקיפה ומכלילה. חשוב לזכור כי כנראה שיח אלים כנגד מורים מתבצע גם בקבוצות סגורות, בשיחות וואטסאפ ואף בשיחות בינאישיות שכאמור לא נכללות במחקר.